ורד אסף היקרה תרגמה חלק מהפרק השלישי בספרם של רוזמרי וסטיב. לאור בקשה של כמה חברות מהסנגהה אני מעלה כאן את התרגום. בהמשך קישור לאתר של רוזמרי וסטיב שבו ניתן לרכוש את הספר כולו כאי-בוק, או את הקלטות הרטריט / ספר. רוזמרי וסטיב למדו על לפני כמה שנים בוואט קאו טאהם בקופנגן, כיום הם מלמדים בעיקר באוסטרליה ולעתים באירופה. תהנו, זה אוצר.
מתוך הספר: …with compassionate understanding/ תרגום: ורד אסף
תרגום חלקי של הפרק: EVENING DAY THREE COMPASSION AND LOVINGKINDNESS TALK AND GUIDED MEDITATION
לאתר של רוזמרי וסטיב – כאן; דנה לרוזמרי וסטיב – כאן.
אני רוצה להחמיא לכולכן על העבודה הטובה והמאמצים הניכרים שאתן משקיעות בריטריט הזה. המאמצים לשמור על השקט, להגיע לכל הישיבות, העמידות וההליכות.
נסו להמשיך ולקיים את המאמצים האלו. נסו לשמר את המאמצים שבניתם עד כה. נסו להגביר אותם אם תוכלו. תמשיכו לנסות.
תמשיכו לקיים את השתיקה שלכם, היא מניבה תועלת רבה. בואו לכל הישיבות והעמידות, בואו לכל ההליכות. רק תמשיכו לנסות. כל מאמץ שתשקיעו לכיוון הזה עומד להפיק תוצאות מיטיבות. כל מאמץ, לא משנה כמה קטן אתם חושבים שהוא.
האימון בללמוד מה ומי אנחנו, הסוג הזה של פיתוח התודעה הוא הדבר הקשה ביותר שניתן לעשות בעולם. זה מאתגר בצורה קיצונית. זה לא קל. זה דורש עבודה קשה. אבל הפירות של העבודה הזו שווים כל מאמץ, הם כה יקרי ערך.
חלק ניכר מהאימון הוא באופן בסיסי רק לנסות- להמשיך לנסות, בעדינות, טיפה ועוד טיפה. יש אנשים שמרגישים ש"לנסות" זו מילה שלילית. ואכן, באופן בו חלק מהאנשים משתמשים בה היא שלילית משום שהם עשויים לנסות פעם אחת, פעמיים, שלוש ואז זהו זה, הם מוותרים.
אבל אנחנו לא אומרים לנסות פעם אחת, פעמיים, שלוש ואז לפרוש. אנחנו אומרים לנסות, לנסות ולהמשיך לנסות. אם נמשיך לנסות אנחנו נמשיך ללמוד ונמשיך להתפתח.
בשפה המדוברת בתאילנד ישנו ביטוי "Tee la le noi" שמשמעותו היא "לאט לאט, טיפה ועוד טיפה." רק להמשיך לנסות, להמשיך לנסות.
אנחנו מנסים להתבונן, להתבונן בעצמנו, להתבונן בתודעות שלנו. עם סבלנות, עם חמלה, עם מטא[1], עם הבנה, אנחנו מנסים ללמוד מה ומי אנחנו. אנחנו מנסים ללמוד מדוע אנחנו מגיבים בדרכים מסוימות.
אנחנו לא מנסים לזהות רק את החלקים שאינם מיטיבים בעצמנו, החלקים אותם נרצה לתקן, אנחנו גם רוצים להתבונן בחלקים המיטיבים בעצמנו, התכונות הטובות שלנו. לעיתים קרובות אנשים לא מתבוננים מספיק בתכונות הטובות שיש להם. נסו להרגיש שמחה ואושר נוכח התכונות הטובות שלכם, ואז נסו לעבוד כדי להגביר אותן.
ככל שאנחנו מבינים יותר לגבי עצמנו ולגבי התודעות שלנו, כך גדלות החמלה, המטא, ההבנה הנכונה, הסבלנות, שיוויון הנפש ועוד איכויות מיטיבות רבות. ככל שנפתח את האיכויות הללו כך נוכל לעזור לאחרים להתפתח.
נסו לשלב התכוונות חומלת בכל מה שאתן עושות לאורך היום. כשאתן נכנסות לאולם, אם יש כבר מישהו שיושב במדיטציה, מתוך חמלה נסו להיות שקטות כמיטב יכולתכן. נסו להגיע בזמן, מתוך חמלה לאחרים כך שלא תפריעו לאנשים שכבר התחילו לתרגל.
מתוך חמלה לעצמכן ולאחרים, נסו לשבת בצורה הטובה ביותר לאורך השיחות. זה כל כך מיטיב.אם תיעשו נינוחות מדי, אם תשכבו, גם התודעה תיעשה נינוחה מדי, גם היא תשכב לנוח. ואז היא לא תוכל להתרכז היטב כפי שישיבת מדיטציה זקופה מאפשרת.
אם אתם חווים אי נוחות רב כשאתם יושבים, אז דברו איתנו לגבי זה במהלך השיחות האישיות ואנחנו נראה לכם מספר דרכים אחרות לשבת. נסו הכי טוב שאתם יכולים, בייחוד בזמן השיחות לשבת בצורה הטובה ביותר שאתם יכולים. נסו לשמור על תודעה בהירה, תודעה ערה. כך, תוכלו להבין יותר, וזמנכם יהיה בעל ערך רב יותר.
מתוך חמלה לעצמכם בבקשה נסו להיות בתשומת לב רבה לסוג של דחייה שלעיתים קרובות מופיעה בפני מתרגלים רבים. היא נקראת לעיתים "תודעת המתרגל". אבל זו לא תודעה של מתרגל אמיתי, של מודט אמיתי. היא מאפיינת מתרגל מדומה, תודעה של מתרגל לא בוגר. אחד שלא הבין עד הסוף את מהותו של האימון בפיתוח וטיפוח התודעה.
ייתכן וכמה מכם כבר חוויתם את סוג התודעה הזה. כמה דוגמאות של "תודעת המתרגל הלא בוגר" הן; "לוח הזמנים לא נכון… יש יותר מדי הליכה… יש יותר מדי ישיבה… מסלולי ההליכה לא מדויקים… אלו קצרים מדי… אלו ארוכים מדי… למה הם מצלצלים בפעמונים בכזו קולניות?… למה הם לא מצלצלים בפעמונים חזק יותר?… למה אנחנו לא יכולים לצפות בזריחה?… למה אנחנו לא עושים יותר פעילות גופנית?… המורים לא היו צריכים לעשות את זה… המורים לא היו צריכים לפעול כך…" ועוד ועוד.
סוג התודעה הזה מנסה באופן ממושך למצוא פגמים בלוח הזמנים, בסביבה ובמתרגלים האחרים. הסוג הזה של תודע המתרגל הלא בוגר אינה נעימה והיא מתודלקת על ידי דחייה שמצביעה באופן ממושך החוצה, מצביעה החוצה כדי להצדיק את הבעיות של העצמי. מצב זה יכול לתקוע את התרגול שלכם ולהאט ואפילו לעצור כל גדילה של הבנה וחמלה משום שהתודעה מסתחררת; מסתחררת ומייצרת יותר ויותר דחייה.
אם אתן חוות הרבה מההתנגדויות הקטנות הללו, אז זה זמן טוב להיזכר למה הגעתן הנה: כדי לעבוד על עצמכן, כדי לפתח שיטות וטכניקות בתוך עצמכן. שיטות וטכניקות שיסייעו לכן לשחרר את הבעיות והקשיים שאתן גורמות לעצמכן.
לא באתן הנה כדי לשנות את הדברים החיצוניים כאן: לוח הזמנים, הסביבה, המורים.
מתוך חמלה לעצמכן נסו לשמור את תשומת הלב שלכן פנימה, התבוננו בעצמכן, התבוננו בתגובות שלכן לחיים. כאן העבודה יכולה הליעשות באופן הבונה ביותר. אם תיתפסו באופן ממושך בהתנגדות לדברים כאן ולאנשים האחרים כאן, אתן תבזבזו הזדמנות יקרת ערך.
בבקשה היו זהירים ונסו לא ליפול לסוג הזה של תודעת המתרגל הלא בוגר. זה יכול להפריע מאוד לתרגול שלכם וגם להפריע מאוד למערכת היחסים שלכם עם המתרגלים האחרים כאן, איתי ועם רוזמרי. מתוך חמלה, שימו לב להתנגדויות הללו.
פעמים רבות תודעת המתרגל הלא בוגר נגרמת מרחמים עצמיים, להצטער על מה שקורה לי. זו תכונה שלילית מאוד שרבים מתקשים לשחרר ממנה משום שהיא בונה תחושה עוצמתית של זהות, למרות שהיא כה מלאה בכאב ואבל.
אתמול בלילה רוזמרי הזכירה את ארבע אמיתות האצילים שהן במידה רבה הבסיס של סוג זה של פיתוח התודעה: שישנם קשיים, בעיות וחוסר סיפוק בחיים. שהגורם לרבות מהבעיות שלנו נמצא שוכן בתוכנו. שישנה האפשרות להתגבר על הבעיות שלנו באמצעות פיתוח חוכמה. ולבסוף, שישנה הדרך שמוליכה לחוכמה הזו.
חלק מהאנשים מתמקדים רק בשתי האמיתות הראשונות. הם רואים בעיות, קשיים וחוסר סיפוק, והם רואים שלרוב משהו בתוכם הוא שגורם לבעיות הללו.
אז, הם מאשימים את עצמם, חושבים שהם נוראיים ולא מביטים קדימה, רק הולכים לאיבוד בתוך הרחמים העצמיים. הם עלולים לחשוב שמגיע להם לסבול, שהם לא שווים מספיק כדי להיות בלי הבעיות הללו.
אפילו אם ניתן לאנשים הללו כלים וטכניקות כדי לפתור את הבעיות שלהם, הם יסרבו להקשיב או לנסות את השיטות והטכניקות הללו. פעמים רבות האנשים הללו יטענו "הו, זה יכול לעבוד למישהו אחר, אבל זה לא יעבוד בשבילי."- אפילו אם הם לא ניסו את זה עדיין.
חמלה היא לא רחמים עצמיים. רחמים עצמיים הם סוג של שנאה עצמית. חמלה יכולה לעזור להפחית ולשחרר מהרחמים העצמיים, אבל רק אם האדם רוצה לשחרר. כדי להבין כמה הרחמים העצמיים כואבים, האדם חייב לראות אותם כפי שהם ולא ללכת לאיבוד ולהתפנק בהם.
פעמים רבות האנשים שמתחילים את הדרך לפיתוח התודעה הם כמו אנשים שלא דאגו מספיק לבית שלהם. מתוך היעדר חוכמה הם הזניחו את הניקיון והדאגה הראויים לביתם. עכשיו, הם מחליטים לנקות אותו. אבל אם הם ילכו ברחבי הבית בעיניים עצומות האם הם יצליחו לנקות אותו כראוי?
לפקוח את העיניים בעזרת תשומת לב וחמלה, להתבונן בבית, לנסות להבין מה מלוכלך ואת מה צריך לנקות- הדברים האלה חשובים.
לפעמים זה לא נעים, וזו עבודה קשה מאוד. הם עלולים לפתוח את הדלת לאחד החדרים, לראות כמה הוא מלוכלך ואז מיד לסגור אותה חזרה. אנשים מסוימים רואים את כל הבית ונדהמים עד כדי כך שהם פשוט יושבים ומרחמים על עצמם. זה לא עוזר. למעשה זה מאט ואף עוצר את האדם מלהמשיך. יש כלים להיעזר בהם לניקוי הבית. אם נכיר את הכלים הראויים ונדע איזה כלי נחוץ עבור כל מצב, אז נוכל להשתמש באנרגיות שלנו, נמשיך בעבודה והבית יוכל להתנקות.
זכרו שכשאני משתמש בדוגמא הזו, אין לנו רק לכלוך בבית. יש לנו ציורים יפהיפיים, רהיטים נהדרים, גביעים ועוד רבים אחרים, וייתכן שהם זקוקים רק לאיבוק וליטוש.
יש לנו גם את המיטיב וגם את הלא מיטיב.
איך אנחנו מגבירים את המיטיב? איך אנחנו מחלישים את הלא מיטיב?
אם ננסה ללטש ולהבריק את השולחן, זו תהיה שיטה ראויה ונצליח לנקות אותו. אבל אם ננסה ללטש ולהבריק את וילונות הכותנה, טוב… אם נשתמש בשואב האבק על הרצפה, זו דרך אחת לעזור לנקות את הרצפה. אך אם נשתמש בשואב האבק על כלי האוכל…! עלינו ללמוד מהם השיטות הנכונות לשימוש, להגיע לכדי הבנה של המצב ואז ליישם את השיטה הנכונה לעזור בכל סיטואציה.
נסו להיות מודעים לרחמים העצמיים כשהם עולים, נסו ללמוד כיצד להפחית את המחשבות הללו. מקדו את תשומת הלב שלכם בכל ארבעת אמיתות האצילים, לא רק בשתיים הראשונות. מתוך חמלה אתם תעזרו לעצמכם ומתוך כך תהיו מסוגלים לעזור לאחרים.
על ידי הקפדה על לוח הזמנים אתן מראות חמלה לעצמכן ולאחרים. בשמירה על השקט ובניסיון לשבת בצורה הטובה ביותר, אתן מראות חמלה לעצמכן ולאחרים. על ידי התבוננות בתודעת המתרגלת הלא בוגרת, בהתבוננות על הרחמים העצמיים, אתן מראת חמלה לעצמכן ולאחרים.
אז כדי להיטיב כמה שיותר עם עצמכם וכדי לעזור לאחרים, נסו לשמור על לוח הזמנים, להמשיך את קיומו. תמשיכו עם המאמצים שלכם. שמרו על השקט ורק תמשיכו לנסות.
כל מאמץ שאתם עושים בניסיון להגביר תכונות מיטיבות ובניסיון להחליש תכונות לא מיטיבות, כל מאמץ שהוא בכיוון הזה עומד להפיק תוצאות מיטיבות.
ככל שנבין את עצמנו יותר, כך נתפתח יותר. החמלה תמשיך לגדול בתוכנו. ככל שניטיב עם עצמנו כך גם ניטיב יותר עם האחרים.
כעת אני רוצה להוביל אתכם דרך מדיטציית חמלה\מטא.
רגע לפני שנתחיל אני ארצה לומר כמה מילים לגבי איחולי החמלה\מטא והנוסחים בהם אנחנו משתמשים כאן. בייחוד ביחס למילים :"שלום פנימי" אנחנו לא מתכוונים ל"חתיכה מהעוגה". במילים אחרות, אנחנו לא מתכוונים לחתיכה מעוגה, כסף, מכוניות, בתים, כל דבר חומרי, כל דבר שהוא מחוץ לעצמנו; אלא לשלום עמוק שמגיע מעומקי הישות שלנו. בדרך כלל רובכם תבינו את זה, אבל מדי פעם אנחנו פוגשים אנשים בעלי הבנה מאוד מוגבלת ביחס למה שלום פנימי יכול להיות. באחת השיחות האישיות שעשיתי באחד הריטריטים כאן, דיברתי עם מישהו על שלום פנימי. השיחה התנהלה בערך כך:
המתרגל אמר: "אני מרגיש שיש רגעים רבים בחיי בהם אני חווה שלום פנימי."
אני שאלתי, "לאיזה סוג של חוויות אתה קורא שלום פנימי? מה באמת מתרחש בהן?"
הוא הגיב,"אני מרגיש שאני חווה שלום פנימי בכל פעם שאני רוכב על האופנוע שלי דרך ההרים."
אז, הסוג הזה של השלום הפנימי היומיומי, עבור האדם הזה, תלוי באופנוע, בדרך הררית ובעוד מספר דברים נוספים.
אני פשוט שאלתי "ומה יקרה לסוג הזה של השלום הפנימי אם אחת מהידיים שלך תיקטע?"
המתרגל התבונן בי בתחילה קצת המון אבל אז חשב הרבה מאוד על מה שאמרתי לו באותו הרגע. האדם הזה אז הבין שמה שאנחנו מתייחסים אליו כשלום פנימי בעל מהות עמוקה בהרבה מרכיבה פשוטה על אופנוע דרך ההרים.
אז אם יש לכם ספקות בעניין, בבקשה דעו בבהירות למה אנחנו מתכונם כשאנחנו אומרים "שלום פנימי". אנחנו לא מתכוונים לחתיכת עוגה, לכסף, מכוניות, בתים או כל דבר חומרי, כל דבר מחוץ לעצמנו. עכשיו בבקשה תאספו את עצמכם לתנוחת הגוף לכמה רגעים.
*****
כעת נסו להרהר בקשיים ובאתגרים שאתם מתמודדים עמם בחיים. נסו לגייס חמלה ומטא עבור עצמכם.
*****
מי ייתן ואהיה מסוגלת ללמוד, לתרגל ולפתח שיטות, טכניקות וכלים לפיתוח התודעה כך שאוכל לחיות עם, להבין, לקבל ולהתגבר על הקשיים והאתגרים בחיים.
מי ייתן ואמצא שלום פנימי.
*****
כעת בבקשה נסו לחשוב על כמה מבני משפחתכם ולהרהר בקשיים ובאתגרים שהם עשויים להתמודד עמם. נסו לגייס חמלה ומטא לעבר בני משפחתכם.
*****
מי ייתן וקרוביי יהיו מסוגלים ללמוד, לתרגל ולפתח שיטות, טכניקות וכלים לפיתוח התודעה כך שהם יוכלו לחיות עם, להבין, לקבל ולהתגבל על הקשיים והאתגרים בחיים.
מי ייתן ומשפחתי תמצא שלום פנימי.
*****
נסו לחשוב על חלק מהחברים שלכם, להרהר בקשיים ובאתגרים שהם עשויים להתמודד עמם. נסו לגייס חמלה ומטא לעבר חלק מהחברים שלכם.
*****
מי ייתן וחבריי יהיו מסוגלים לתרגל ולפתח שיטות, טכניקות וכלים לפיתוח התודעה כך שהם יוכלו לחיות עם, להבין, לקבל ולהתגבר על הקשיים והאתגרים בחיים.
מי ייתן וחבריי ימצאו שלום פנימי.
*****
כעת נסו לחשוב על חלק מהמורים שלכם או על אנשים אחרים שסייעו לכם אורך החיים. נסו להרהר בקשיים ובאתגרים שהם עשויים להתמודד עמם. נסו לגייס חמלה ומטא לעבר האנשים הללו שעזרו לכם.
*****
מי ייתן והאנשים האלו שעזרו לי יהיו מסוגלים לתרגל ולפתח שיטות, טכניקות וכלים לפיתוח התודעה כך שהם יוכלו לחיות עם, להבין, לקבל ולהתגבר על הקשיים והאתגרים בחיים.
מי ייתן והאנשים האלו שעזרו לי ימצאו שלום פנימי.
*****
בבקשה המשיכו להרחיב את מדיטציית החמלה\המטא הזו בזמן זה.
*****
(סוף התרגול)
עד כה ביקשנו מכם לשים תשומת לב נוספת לפעולות כמו כניסה ויציאה מחדרים, שטיפת הכלים שלכם, הורדת ונעילת הנעליים, העלייה והירידה במדרגות. אתמול ביקשנו מכם להקדיש תשומת לב לתהליך של התרוממות הגוף.
היום נבקש מכם לשים תשומת לב נוספת לתהליך של הנמכת הגוף. בכל פעם שאתן מוצאות את עצמכן מחליפות מתנוחה גבוהה לתנוחה נמוכה יותר, היו מודעות, הבינו שהגוף שלכן זז.
אז כשאתן נכנסות לאולם הזה ומתיישבות על המזרון, נסו להיות מודעות לתהליך של הגוף שלכן יורד למטה, התנועה של הגב, התנועה של הזרועות והרגליים, הראש מתכופף לכיוון ההוא ולכיוון הזה. כשאתן הולכות לשירותים, נסו לשים לב לתנוחת הכריעה או לישיבה. אחרי שלקחתן את האוכל שלכן ואתן עומדות לשבת, נסו לשים לב לתהליך הישיבה. כשאתן הולכו לשכב כדי לנוח או כדי לישון, נסו להיות מודעות לשינויים מהעמידה לעבר הכריעה או הישיבה ואז לתנוחת השכיבה. או בכל זמן אחר לאורך היום בו אתן מוצאות את עצמכן עוברות מתנוחה גבוהה לאחת נמוכה יותר, נסו להיות נוכחות, נסו להיות מודעות. נסו לראות אם אתן מסוגלות לשחרר ממחשבות על העתיד, מחשבות על העבר, דאגות פחדים וכדומה; ומצאו שלווה ואיזון בכך שיכולה להיות תנועה פשוטה של הנמכת הגוף.
[1][1] מאנגלית "lovingKindness"
תיקון אדם-תיקון עולם 