דף משאבי תרגול לתקופה כאן | דף משאבים לחדשים/ות על הדרך (מיינדפולנס והכרה בטוב) כאן
הודעות שוטפות על פעילויות ומשאבים תומכים בקבוצת העדכון של הסנגהה כאן | עדכונים שלי כאן.
בסוף הפוסט יש שיחות ותרגולים טריים ומאוד רלבנטיים.
הקדמה: איך הופכים את כאבי התקופה לדרך? חמלה היא מצב נפשי שיש בו נוכחות מלאה עם סבל ומכאוב (דוקהה), לצד התכוונות עמוקה להביא להפחתה, הקטנה וסיום שלה. זוהי ראיה נכונה של אי-נחת, ראיה צלולה שלה כמציאות קיומית כואבת מצד אחד, ומהצד השני, כנושא שדורש היענות. עובדת היותה של אי-נחת מאפיין קיומי לא הופכת אותה למוצדקת, להפך, משמעות החיים האנושיים היא להפחיתה ככל יכולתנו. גם ובעיקר משום שמדובר במסע אין סופי. אורך המסע כלל לא משנה: "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו". אם הייתי יכול להציל עכשיו ילד אחד, רק אחד…. ואולי אני יכול יותר?
חמלה מפגישה אותנו עם הקרע האנושי העצום: הקרע בין הרצון האינסופי האומניפוטנטי להציל את כולם, לבין עובדת אנושיותנו המוגבלת, העובדה שיש לנו רק שתי ידיים שיכולות לעזור. ההתמודדות עם הקרע הזה, עם תחושת האפסות ועם התגובות הנפשיות החזקות לתחושה הזו הן אחת מאבני היסוד של תרגול חמלה. הפוסט הזה מבקש לרכז הנחיות לתרגול חמלה שמותאמות לעת הזו.
למידה מסודרת של תרגול חמלה אפשר לעשות עם הקורס הדיגיטלי "לעומק החמלה" כאן.
טונג לן: בתקופה הזו אני מרבה ללמד טונג לן – מדיטציית חמלה שיש בה עבודה רבה עם הנשימה מצד אחד, ומהצד השני שימוש בדמיון ובויזואליזציה כדי לעורר חמלה. דווקא בתקופה שיש בה כל כך הרבה כאב יש חשיבות לתרגול חמלה מבוסס גוף ונשימה מחד, ויש גם תועלת בשימוש בכלים נוספים. צריך להדגיש שזה לא מתאים לכולםן, אבל בהחלט שווה לנסות.
יש פה קישורים למספר שיחות ואני רוצה להמליץ לא לוותר על השיחה על עבודה עם אשמה וחוסר אונים שיש לה חשיבות מיוחדת (להלן ובסוף הפוסט).
- מבוא לתרגול טונגלן מבוסס חמלה (לבעלי/ות ניסיון קודם) – כאן.
- שיחה – עבודה עם אשמה ועם תחושת חוסר אונים.
- תרגול חמלה בתוך מפת התרגול הבודהיסטי – הדרשה לגודטה – שיחה ותרגול
- מבוא לתרגול חמלה ועבודה עם מכשולי החמלה.
- למידה מסודרת של תרגול חמלה אפשר לעשות עם הקורס הדיגיטלי "לעומק החמלה" כאן.
תרגולי חמלה מותאמים לזמן:
12/11 – חשיבות החמלה בשגרת חירום כואבת – שיחה ותרגול
12/11 – מטר חצים של דוקהה – חמלה עצמית ועבודה עם ריבוי המכאובים
5/11 – שיחה – עבודה עם אשמה ועם תחושת חוסר אונים.
16/11 – מפגש מלא על קבלה רדיקלית של דוקהה והתעוררות:
- תרגול – מדיטציה לבבית – מהכרה בטוב לחמלה
עוד הקלטות:
- לשמור על הלב כשהלב כואב' – המפגש כלל מדיטציה שקטה ואחריה מדיטציית אהבה-חמלה השיחה הדגישה קבלה רדיקלית של הכאב – כאן.
- קבלה רדיקלית וחמלה (טונגלן) – מדיטציית תשומת לב ומדיטציית חמלה (טונגלן) + שיחה על קבלה רדיקלית של התודעה כפי שהיא מתהווה בתקופה כזו – כאן.
משהו קצת אחר – על תחושת זרות כצוהר לריקות, מתוך רצף לימוד על הדרשה לגודטא.
צפייה ישירה:
עבודה עם אשמה ועם תחושת חוסר אונים (שיחה בלבד)
תרגול חמלה בעת הזו:
בימים האחרונים עולה הרבה שאלת החמלה.
לאן נעלמה החמלה של השמאל, בעת הזו.
קבלה רדיקלית משמעה סבלנות. סבלנות לתהליכי נפש עדינים שלוקחים זמן,
במיוחד כשהנפש נפצעת באופן כה קשה, כמו שקרה לנו לפני 18 יום.
כולנו נפצענו, גם מי שלא הייתה לו שום נגיעה ישירה.
משהו בתחושת הביטחון הפיזי והקיומי,
משהו ביכולת להאמין במין האנושי,
להאמין בקיום,
להאמין שיש תקווה.
חוויה טראומתית שכזו דורשת סבלנות,
ברגע הראשון הנפש משתבללת ומתגוננת.
בתוךך המגננה לא יכולה להופיע חמלה.
החמלה שם, היא מקור ההשתבללות, אבל כרגע היא לא יכולה לצאת החוצה.
הנה מה שכתבתי בקבוצה:
חלק מהקושי קשור לעובדה שהחרדה לא יודעת להבחין.
אני מרגיש בטוח מאוד בביתי הפרוץ ברחובות ומסתובב לי ברחבי הארץ,
אבל אני יודע שיש אנשים שלא יצאו מהבית כמעט שבועיים וחצי,
ובטוחים שאנחנו עומדים בפני שואה,
ובטוחים שתכף יהיו מחבלים ברחובות של רחובות ואיראן תפגיז.
החרדה לא יודעת להבדיל.
והדוקהה של החרדה כל כך גדולה,
וגם מוצדקת, כי השבר של השבת השחורה יצר סדק בכל כך הרבה נפשות,
תחושה שהכל יכול לקרות, ושאין על מי לסמוך.
והעובדה שבאמת אין על מי לסמוך, רק מחריפה את תחושת חוסר האונים הזאת.
החרדה לא יודעת להבחין.
וכשיש חרדה, נעלמת החמלה, מתכנסת בתוך ממ"ד הנפש.
וכבר לא אכפת לי מעניי העיר ההיא, וכולי מכונס בעניי עירי.
ואם עניי העיר האחרת קשורים לאלה שמאיימים על שלומי אני מוכן לרדוף ולהשיג.
ואם במקביל יש גלונים של פייק ניוז שמזהירים מפני ערביי הארץ, אז הפיתוי להאמין כל כך גדול, כי החרדה מכלילה.
ולכן חובתנו הגדולה בעת הזאת היא קודם כל חמלה.
וקודם כל להרגיע
וקודם כל להפחית את החרדה,
להשרות רוח טובה על פני הארץ.
בלי להתבלבל, בלי לשכוח את ההבחנה בין טוב לרע, אבל גם בלי הצורך לשכנע את מי שכוסו מלאה חרדה, עד שאין הוא מסוגל לגמוע דבר היגיון או אהבה.
ואולי כשהחרדה תפחת החמלה תצא מהממד ותשוב לשכון בסלוני הנפש ותנהל את האירוע.
כי כרגע, גם אצל חומלים וחומלות גדולים, היא שבויה.
קבלה רדיקלית ותרגול חמלה – שיחה ותרגול
