הדיאלוג בין קאמי לבין הבודהה

היות שאני רואה שאני לא מוצא את הזמן לפרק את התזה לפוסטים קטנים, אני מעלה פה את כל החלק השני שלה. המוקד פה הוא דיאלוג בין קאמי לבין בודהה שמתוכו צומחות מטרות החינוך של תורות המניחות אי-נחת קיומית. לחלק הראשון שמציג את התורה הבודהיסטית הכנסו לכאן. כדי לקרוא חלקים נוספים של התזה הכנסו לכאן. היות שזה … המשך לקרוא הדיאלוג בין קאמי לבין הבודהה

בודהיזם וצדק חברתי – על 'סוציאליזם דהרמי'

אחד הדברים המטרידים בהתייחסות המערבית לתרגול הבודהיסטי הוא התפיסה של הבודהיזם כגישה אסקפיסטית, גישה שנמנעת מפוליטיקה ומאמירה חברתית. אין דבר שרחוק יותר מן האמת לגבי הפילוסופיה הבודהיסטית. ישנם כמה מנהיגים בודהיסטים בולטים בני-ימינו שמדגישים את הפן החברתי והפוליטי של הבודהיזם, בראשם הדלאי לאמה, טיק נאת האן ומורה הויפאסנה הנודע אג'האן בודההדאסה. המנהיגים-הוגים הללו מדגישים כי … המשך לקרוא בודהיזם וצדק חברתי – על 'סוציאליזם דהרמי'

עשר ההשחתות של התובנה

מצורף להלן טקסט שתרגמתי שעוסק בשלבים של התרגול שמכונים Dharma Delights. השלבים הללו קשורים לעלייה של מצבי תודעה נפלאים בתודעה (גיל/ חדווה, שמחה ושלווה). כשהתרגול לא מדוייק, מצבים מיטיבים אלה עלולים 'להשחית' את התרגול. הטקסט המתורגם הוא של מהאסי סאיאדו הנודע והוא עוסק ב'ניאנה הרביעית', השלב שבו על פי שיטת מהאסי עולות ההשחתות. לפני הטקסט … המשך לקרוא עשר ההשחתות של התובנה

פרק 3.4 חוק הקרמה – כיצד נוצרים התניות והרגלים תודעתיים?

מתוך העבודה: 'אי-נחת, חמלה והתמרה - חקירה של תורת הבודהה כתורה חינוכית'; חלק III - התמרה על פי תורת הבודהה - הדגמה באמצעות דרך הבּוֹדְהִיצִ'יטַה; עמ' 107-110. > יש כבר טקסט יותר טוב שנכתב כאחרית דבר לספר "דברי הבודהה". את אחרית הדבר כתבתי יחד עם קרן ארבל המופלאה. הנה החלק על קרמה: הפרק על חוק … המשך לקרוא פרק 3.4 חוק הקרמה – כיצד נוצרים התניות והרגלים תודעתיים?

מרד כיצירה והוראה כיצירה על-פי אלבר קאמי

בנייר זה אני מעוניין לבחון את תפיסתו של קאמי על תהליך היצירה לאורה של פילוסופיית האבסורד של קאמי. לבחון, האם היצירה עשויה להוות מרד באבסורד. חשוב מכך עבורי, יהיה לבחון כיצד ניתן ליישם את תהליך היצירה אליבא דה-קאמי בהוראה. אצטרף אפוא לבחון כיצד עשויה היצירה להוות מרד בשלב הראשון ובשלב השני כיצד ההוראה עשויה להוות … המשך לקרוא מרד כיצירה והוראה כיצירה על-פי אלבר קאמי

3.3 התמרה באמצעות פעולה מכוונת –פיתוח 'מעלות':

"לעתים קרובות אנשים חושבים שהתרגולים הרוחניים נעשים רק בפרק הזמן של המדיטציה; הם מתעלמים מהצורך בעשייה רוחנית לאחר המדיטציה. חשוב להבין שגישה זו מוטעית. לתרגול לאחר המדיטציה יש חשיבות שווה. לפיכך עלינו להבין אין שני סוגי התרגול משלימים זה את זה. הבנה רוחנית שהושגה בזמן מדיטציה צריכה להעצים את הבנתנו בעת שלאחר המדיטציה ולהפך. בזכות … המשך לקרוא 3.3 התמרה באמצעות פעולה מכוונת –פיתוח 'מעלות':

3.2.5 סטיפתהאנה-ויפסנא:

על פי טל "בסטיפתהאנה סוטה... אחד הכתבים הבודהיסטים המכוננים, מתוארות בפירוט רב שיטות המדיטציה הבסיסיות של מסורת התהרוואדה"[1]. ראהולה גורס כי זו "הדרשה החשובה ביותר שנשא אי פעם הבודהה על פיתוח התודעה (מדיטציה) [2]". בסטיפתהאנה סוטרה, "הדרשה על כינון תשומת הלב" מתייחס הבודהה לארבע מסגרות התייחסות אליהן יש לכוון את תשומת-הלב[3]. ארבע המסגרות הן: הגוף; … המשך לקרוא 3.2.5 סטיפתהאנה-ויפסנא:

3.2.4 וִיפַּסַּנַא בהאוונא – מדיטציוֹת שמטרתן פיתוח חוכמה או תוֹבנה:

לרשומה שני חלקים: חלק א': מדיטציית תשומת-לב (Mindfulness) וחלק ב': יוניסו מאנהסיקרה – מדיטציה של 'קשב מעמיק': 3.2.1          וִיפַּסַּנַא בהאוונא – מדיטציוֹת שמטרתן פיתוח חוכמה או תוֹבנה: המילה ויפסנא מורכבת מהתחילית המעצימה 'וי' ומהשורש פַּסַּנַא שמשמעו התבוננות או ראייה. יחד המשמעות היא לראות לעומק, לראות בבהירות או 'התבוננות צלולה'. הכוונה היא לראייה צלולה של טבע המציאות[1]. באנגלית … המשך לקרוא 3.2.4 וִיפַּסַּנַא בהאוונא – מדיטציוֹת שמטרתן פיתוח חוכמה או תוֹבנה:

3.2.3 – 3.2.2 "מדיטציה" –אימון התודעה או פיתוח מנטאלי – בּהַאוַונַא:

פרקים 3.2.2 - מדיטציה או בהאוונא           3.2.3 סָמַאדְהִי או 'סַמַטְהַא בּהַאוַונַא'       "התודעה מאירה את האמת על-ידי תשומת-הלב שהיא מקדישה לה. אין התודעה מושא ידיעתה, היא ממקמת בלבד, היא האקט של תשומת הלב"                                 … המשך לקרוא 3.2.3 – 3.2.2 "מדיטציה" –אימון התודעה או פיתוח מנטאלי – בּהַאוַונַא:

3.2. שיטות ההתמרה בתורת הבודהה – מדיטציה או בהאוונא:

פרק 3.2.1 להלן, ההמשך בקישורים נוספים: "לימודים הם כאור המאיר את חשכת הבורות, והידע הנובע מהם הוא הנכס העליון... הידע משול לצבא גדול, שבסיועו נמחץ את הכוחות של מגרעותינו. ידע זה מאפשר לנו להגן על עצמנו מביצוע פעולות שליליות... רק ידע ותרגול, המוקדשים להסרת הרגשות ממטרידים, יביאו את האושר הנצחי של ההארה."[1]  3.2.1          התמרה באמצעות … המשך לקרוא 3.2. שיטות ההתמרה בתורת הבודהה – מדיטציה או בהאוונא:

אבסורד, מהפיכה וקהילה – ביקורתו של אלבר קאמי על מרקס

העבודה הזו דורשת עריכה, אבל מכיוון שהתוכן שלה רלבנטי מאוד לפוסט אחר, אני מעלה אותה כפי שהיא. "שום דבר על האדמה הזאת אינו ראוי שייקנה במחיר דמו של אדם"                                                     … המשך לקרוא אבסורד, מהפיכה וקהילה – ביקורתו של אלבר קאמי על מרקס

החלק המעשי של הדרך להתעוררות

דוּקְהַנִירוֹדְהַה אַרִיַסַצַ'ה – האמת אודות כיבוי או היפסקות הדוקהה (כתבה שכתבתי לעלון של עמותת תובנה): במסורת התהראוודה מתוארת ההתעוררות לרוב במונחים שליליים, ('הכחדת הצמא', טנהקהיה, 'לא ניתנת לחלוקה', 'לא מותנית', 'העדר תשוקה', 'היפסקות' נירודהה, 'כיבוי', 'הכחדה', ניבאנה"[1]).  גם למושג שמתאר את ההתעוררות – ניבאנה – יש איכות של יחסיות. פירושו המילולי הנו 'קרירות'[2] מושג שמתאר … המשך לקרוא החלק המעשי של הדרך להתעוררות

בודהיזם וסוציאליזם דהרמי

הי כולם/ן, לאור התעבורה המדהימה 🙂 באתר, החלטתי להמשיך למחזר חומרים ישנים. מצורפת כתבה שכתבתי לפני ארבע שנים וחצי לעלון של עמותת אלון. הכתבה מיועדת ללא-בודהיסטים והיא נכתבה על ידי בחור צעיר בן 31. אנא סלחו לו אם הוא כתב שטויות. אנא סלחו לאבא בן 35 על כך שהוא לא ערך את כתב היד של … המשך לקרוא בודהיזם וסוציאליזם דהרמי

חלק 2: חינוך על-פי הפילוסופיה הדיאלוגית הקו-אקזיסטנציאליסטית: קריאה מחודשת ב'על המעשה החינוכי' למרטין בובר

    2. מטרות החינוך הדיאלוגי על פי 'על המעשה החינוכי' לבובר: [לחלק 1 לחצו כאן, לחלק 3 לחצו כאן, לתוכן העניינים לחצו כאן]. לציטוט: אל-בר, אסף סאטי, חמלה רדיקלית: לקראת פדגוגיה דיאלוגית בודהיסטית –  תרגום חינוכי של הבודהיזם המעורב חברתית תוך דיאלוג  עם הגותם של אריך פרום ומרטין בובר, ירושלים: האוניברסיטה העברית: חיבור לשם קבלת … המשך לקרוא חלק 2: חינוך על-פי הפילוסופיה הדיאלוגית הקו-אקזיסטנציאליסטית: קריאה מחודשת ב'על המעשה החינוכי' למרטין בובר

חלק 3 – חינוך על-פי הפילוסופיה הדיאלוגית הקו-אקזיסטנציאליסטית: קריאה מחודשת ב'על המעשה החינוכי' למרטין בובר

ברשומה זו מופיעים החלק השלישי והמסכם + נספח + ביבליוגרפיה. לציטוט: אל-בר, אסף סאטי, חמלה רדיקלית: לקראת פדגוגיה דיאלוגית בודהיסטית –  תרגום חינוכי של הבודהיזם המעורב חברתית תוך דיאלוג  עם הגותם של אריך פרום ומרטין בובר, ירושלים: האוניברסיטה העברית: חיבור לשם קבלת תואר דוקטורט בפילוסופיה, 2020, עמ' 320-332. [לחלק 1 לחצו כאן, לחלק 2 לחצו כאן, לתוכן … המשך לקרוא חלק 3 – חינוך על-פי הפילוסופיה הדיאלוגית הקו-אקזיסטנציאליסטית: קריאה מחודשת ב'על המעשה החינוכי' למרטין בובר

הקוגיטו הסולידארי של אלבר קאמי

ההתפתחות המושגית המרכזית בין קאמי המוקדם לזה הבוגר הנה התפתחות אתית הקשורה למהלך אותו מגדיר קאמי "קוגיטו סולידארי" מהלך שבו מזהה קאמי, על סמך המרד, קיומו של טבע אנושי משותף, טבע ממנו מסיק קאמי את הסולידאריות[1]. מסולידאריות זו, גוזר קאמי בסוף המסה, אתיקה הומניסטית שמהווה לתפיסתו נדבך הכרחי של המרד. טענת היסוד של ה"קוגיטו הסולידארי" … המשך לקרוא הקוגיטו הסולידארי של אלבר קאמי

לעבוד למען השלום/ טיך נאת האן

בשיחת דהרמה בקורס 'דהרמה מעורבת חברתית' הקראתי את הקטע המופלא הזה של טיק נאת האן. לאור בקשת הקהל אני מעלה אותו כאן שוב. מתוך “being peace" עמ' 81-85/ תרגם: אסף סאטי אל-בר בכפר שזיף בצרפת, אנו מקבלים מכתבים רבים ממחנות פליטים בסינגפור, מלזיה, אינדונזיה, תאילנד והפיליפינים. מאות מדי שבוע. קריאת המכתבים מאוד כואבת אך אנו … המשך לקרוא לעבוד למען השלום/ טיך נאת האן

סמינר השוואתי על שלוש שיטות ויפאסנה

זה סמינר שכתבתי ממש, ממש מזמן. יש בו 7,000 טעויות, אבל אני מעלה אותו כי מה שעדיין רלבנטי הוא התיאור של שלושת המסורות וההשוואה ביניהן. נדמה לי שהכי קל לקרוא אותו בהורדת קובץ וורד כאן:סמינריון ויפסנה ערוך סוף. "שמאטה-בהוונה או ויפאסנה- בהוונה האם השחרור הוא עניין של ידע מדיטטיבי או של טהור סגפני?" המתח בין מדיטציית שמאטה … המשך לקרוא סמינר השוואתי על שלוש שיטות ויפאסנה

תוכן העניינים: חינוך על-פי הפילוסופיה הדיאלוגית הקו-אקזיסטנציאליסטית: קריאה מחודשת ב'על המעשה החינוכי' למרטין בובר

העבודה התפרסמה בשלושה חלקים. אם מעוניינים/ות ניתן פשוט להוריד כאן: חינוך על-פי הפילוסופיה הדיאלוגית הקו-אקזיסטנציאליסטית. בראש כל חלק קישור לפוסט הרלבנטי. תוכן העניינים:  מבוא: פילוסופיה דיאלוגית קו-אקזיסטנציאליסטית– הפילוסופיה של הזיקה (לחצו כאן): ------------------------------------------------------------------------- מטרות החינוך הדיאלוגי על פי 'על המעשה החינוכי' לבובר (לחצו כאן):          א.         לא בריאה כי אם יצירה – המשגת האותנטיות בפילוסופיה הדיאלוגית:          ב.         יצירה … המשך לקרוא תוכן העניינים: חינוך על-פי הפילוסופיה הדיאלוגית הקו-אקזיסטנציאליסטית: קריאה מחודשת ב'על המעשה החינוכי' למרטין בובר