בודהיזם וסוציאליזם דהרמי

הי כולם/ן, לאור התעבורה המדהימה 🙂 באתר, החלטתי להמשיך למחזר חומרים ישנים. מצורפת כתבה שכתבתי לפני ארבע שנים וחצי לעלון של עמותת אלון. הכתבה מיועדת ללא-בודהיסטים והיא נכתבה על ידי בחור צעיר בן 31. אנא סלחו לו אם הוא כתב שטויות. אנא סלחו לאבא בן 35 על כך שהוא לא ערך את כתב היד של הבחור הצעיר… חיבוקים, סאטי.

(אגב, גיליון של עלון הסנגהה 'התעוררות'בנושא דומה יצא לאור לאחרונה, לחצו כאן).

בודהיזם וסוציאליזם דהרמי

בעיני תרמילאים רבים נתפשת תאילנד כתחתנת מעבר תיירותית מדי. תאילנד לא נתפשת כיעד אותנטי, מחדש, מסקרן שיש להתעמק בו. ניתן לאשש את הסטיגמה הזו אם זורמים בעקבות ההמונים לאיים הטרופיים (המופלאים) של הדרום או יוצאים לטרקים (המדהימים) של הצפון, אך מי שלא יסתפק רק בתחנות הללו יגלה ארץ מופלאה שיש בה הרבה יותר מתעשיית תיירות משומנת ומצליחה:

אג'הן[1] (בתאילנדית: מורה) בודהאדאסה הנו המורה התאילנדי שהעביר את התרבות התאילנדית למאה העשרים. הוא גם זה שתבע את המושג "סוציאליזם דהרמי" (DHARMIC SOCIALISM). לאחר פרסום ספר בשם זה, זכה בודהאדאסה למתקפה חזיתית נגדו באשמת ערבוב דת ופוליטיקה, אך לא הייתה זו הפעם הראשונה הואשם נזיר מהפכן זה  בהאשמות מסוגים שונים והאשמות אלו לא הרתיעו אותו.

על מנת להסביר מהו "סוציאליזם דהרמי" אנסה תחילה להסביר מהי הדהרמה וכיצד היא קשורה לסוציאליזם.

הדהרמה הנה הדרך או התורה אותה לימד הבודהא סידהרתא גוואטאמה במאה החמישית לפני הספירה. עד גיל 29 היה סידהרתא נסיך בן לקסטת הלוחמים (קשתריה) שנועד לגדולות. בגיל 29 לאור חוויות שונות נטש סידהרתא את ארמונו המפואר על כל מנעמיו והלך לחיות חיי סגפנות במטרה למצוא את המענה לסבל האנושי. בגיל 35, לאחר שש שנות תרגול אינטנסיבי, טען סידהרתא כי הוא מצא את התשובה ומאז הוא כונה הודהא – המואר.

הצעד המהפכני ביותר שעשה הבודהא היה ללמד את הדהרמה שלו לבני כל הקאסטות. בחירה מסוכנת זו שהביאה לנסיונות רבים לרצח של הבודהא ולהתנגדות גדולה לתורתו הנה ההוכחה המרכזית לטוענים לקשר בין סוציאליזם לדהרמה. הבודהא, למעשה, בהחליטו ללמד דהרמה לכלל בני האדם בני כל הקאסטות וכל המינים פתח את הפתח למהפכה השוויונית הגדולה ביותר בתולדות העולם העתיק.

בהודו בימים ההם ולמעשה עד היום, נהוגה שיטת הקאסטות. בני האדם מחולקים לחמש קאסטות (ארבעה בפועל): הברהמינים – כוהני הדת, הקשטריה – הלוחמים והשליטים, שני מעמדות "פרולטריים" והסודרה – The untouchable – הטמאים – מעמדם של חסרי המעמד, הנחותים.

הדרך ההינדוהיסטית שקדמה לבודהא וששולטת גם בימים אלה בהודו טענה כי אדם נולד לתוך הקאסטה שלו ולתוך יעודו ושמוטב לו לאדם למלא יעודו בדרך הטובה ביותר על פני לפעול במסגרת יעוד שאינו יעודו. כוהני הדת – הברהמינים היו היחידים להם הותר ללמוד את הדרך של ההינדוהיסטית ולתרגל בדרך זו. בני שאר הקאסטות הורשו לנהל את הפולחן בלבד ולא הורשו ללמוד ולקרוא בכתבי הקודש (הוודות). מנקודת ראות ביקורתית ניתן לומר, שעל ידי שמירת סודות הדת והגישה לכתבי הקודש אצלם, הצליחו כוהני הדת לשמר את מעמדם העליון על פני כל שאר המעמדות ולספק לבני שאר המעמדות את ה"אופיום להמונים" שהותיר אותם נוחים לשליטה. חשוב להבין זאת על מנת להבין עד כמה מסוכן היה המהלך של הבודהא בעיני כוהני הדת הללו. הבודהא למעשה קם והיה נכון למסור לידי ההמונים את המפתחות לשליטה בחברה , את הזרעים באמצעותם ניתן לגדל את האופיום. לשם השוואה, אם נניח שהתירוץ הביטחוני הנו הדרך המרכזית בה מודר המגזר הערבי במדינת ישראל, הרי שצעדו של הבודהא משול ללימודם של הסודות הביטחוניים המשמעותיים ביותר לכל דורש באופן שיהפוך את התירוץ הביטחוני הישן לחסר משמעות (כך לדוגמא אם כל סודות התעשיה הצבאית היו ידועים לכלל, לא הייתה שום סיבה לא לאפשר למהנדס ערבי לעבוד בתע"ש מה שלא מתאפשר כרגע…). התגובות של הברהמינים לבודהא היו דומות במידה רבה אפוא, לתגובות של כוהני הביטחון שלנו לצעדיו של מרדכי ואנונו. אין פלא, אם כן, שהקאנון הבודהיסטי משופע בסיפורים על נסיונות להתנקשות בבודהא. יחיאל חורב לא היה נוהג אחרת…

מדוע פעל הבודהא כפי שפעל? אילו עקרונות בדרך – בדהרמה הבודהיסטית הביאו אותו לפעול באופן מסוכן כל כך? לשם כך יש להתעמק מעט בדהרמה שלימד הבודהא:

הנחת היסוד של הבודהיזם דומה מאוד להנחת היסוד האקזיסטנציאליסטית המניחה כי החיים הם אבסורד. החיים רוויים אי-נחת שמקורה העיקרי כמו שמגדיר זאת אלבר קאמי בתהום העצומה הפעורה בין זעקת האדם לשתיקתו של העולם. האדם זועק ומבקש בעולם משמעות, סדר, היגיון וצדק ואילו העולם פועל ללא כל אלה ושותק. תהום זו הנה האבסורד[2]. הבודהא תבע לאור מצב זה את "עקרון האי- נחת" – דוקהה בשפה ההודית העתיקה[3] וטען כי זהו טבעה של המציאות. טענתו של הבודהא הייתה כי מצב זה נגרם כתוצאה מהבנה מעוותת שלנו את עצמנו ואת העולם בנו חיים וכי ניתן להגיע למצב שבו מתפוגגת האי-נחת. הדרך למצב זה המכונה נירוונה היא הדהרמה.

הדהרמה הבודהיסטית, מטרתה אפוא, היא הפחתה של אי-הנחת בעולם. היות שאי הנחת הנה תופעה כוללת המתקיימת אצל כלל בני האדם, (ולמעשה אצל כלל החיים), הרי שאת הדהרמה יש לתת לכל ללא הבדל דת גזע ומין.

אינני משוכנע שהבודהא התכוון להיות מהפכן חברתי. על פי המסורת, בראשית דרכו הוא כלל לא התכוון ללמד. קשה להאמין גם שהוא יכול היה לצפות את ההתפשטות העצומה של תורתו ברחבי הודו וברחבי העולם[4]. ניתן לנחש כי הבודהה הגיע למסקנותיו לגבי קהל היעד של תורתו והחל ללמד מבלי לחשוב על ההשלכות מרחיקות הלכת של צעדיו. יתכן גם, שכמו מהפכנים חברתיים אחרים שחר, ידע הבודהה מראש לאן הוא חותר ומהן מטרותיו ושלא הייתה כל תמימות או נאיביות בפעולותיו. אם נקבל הנחה זו, נגלה שכבר לפני 2500 שנה חשבו אנשים שצמצום פערים חברתיים על ידי חינוך והשכלה זה רעיון לא-רע. יתכן שביום שבו תצליח העמותה להרחיב את הסדקים הקיימים במודל המיון הבית ספרי, נאלץ להקצות מספר סינ-סינים  לאבטח את הנהלתה. חשוב ללמוד מן ההיסטוריה.

על כל פנים, באופן מדכדך למדי גוועה המהפכה הבודהיסטית בהודו לאחר כמה מאות שנים. האליטות שהתנגדו לביטול שיטת הקאסטות לא גוועו כמובן לחלוטין עם עלות הבודהיזם והן המשיכו לנסות להשיב את הסדר הישן על כנו ולאחר נסיונות רבים הם גם הצליחו.

הבשורה המדכדכת אף יותר היא שגם במקומות שבהם נותר הבודהיזם על-כנו, הוא הפך ברבות השניםלדת ממוסדת ולמנגנון דיכוי – "אופיום להמונים". אין זה מפתיע אם כך ש-2500 שנה מאוחר יותר זכה אג'האן בודהאדאסה לתגובות כה קשות כשהעז לטעון כי הסוציאליזם הוא השיטה הפוליטית התואמת ביותר את הבודהיזם במאה העשרים. גם במקרה זה אנו מגלים אדם אמיץ שהעז לעמוד אל מול האליטות הישנות ואל מול מנגנוני הכוח הישנים והחזקים והם כמובן הגיבו במלוא עוזם על מנת לדכא את הפרוגרסיה.

אג'האן בודהאדאסה נפתר לפני למעלה מעשור. בספריה המפוארת בוואט[5] סואן מוק ("גן החירות") בדרום תאילנד אי אפשר למצוא ולו עותק אחד של הספר "סוציאליזם דהרמי" באנגלית. ממשיכיו דאגו להעלים אותו, (עם זאת יש אינספור עותקים בסינית!).

למרות כל זאת ב"גן החירות" ובמרכז הבינלאומי למדיטציה שלצדו, נשתמרה רוחו ההומניסיטית ומלאת החמלה של אג'הן בודהאדאסה והמקום בהחלט שווה ביקור. במרכז הבינלאומי למדיטציה מועברים מדי חודש קורסי מבוא למדיטציית תובנה (ויפסנה) ולדהרמה בני עשרה ימים. הקורסים הללו הם בעיניי אחת ההצצות המעניינות ביותר לתרבות התאילנדית ולתרבות המזרח בכלל.

לכל הש.ש. והחיילים שתוהים מה פתאום אני נהיה כל-כך ספציפי בהמלצותיי, אני רוצה רק להזכיר שבנות גרעין אלון תוכלנה למעשה לבקר בגן החירות בעוד פחות משמונה חודשים. לא שאני רוצה לזרות למישהו מלח על הפצעים…

עם זאת, חשוב להדגיש שכולנו מקווים,כמובן, שבנות אלון תישארנה עם הבנים עד סוף פרק המשימה. גן החירות יחכה.

טיסה נעימה,

מהדורת רשת של הספר dharmic socialism: http://www.suanmokkh.org/ds/dhamsoc.htm

האתר של וואט סואן מוק: http://www.suanmokkh.org/

[1] בתאילנדית: מורה.

[2] על פי המיתוס של סיזיפוס.

[3] סנסקריט

[4] בשיאו היה הבודהיזם על גווניו השונים הדת השלטת בהודו, בכל מזרח אסיה, בסין, טיבט, יפאן ובחלקים נרחבים של בריה"מ לשעבר. בשיא פריחתו היתה הבודהיזם הדת הגדולה בעולם.

[5] וואט – מרכז בודהיסטי "מקדש".

2 מחשבות על “בודהיזם וסוציאליזם דהרמי

  1. פינגבק: בודהיזם וצדק חברתי – על ‘סוציאליזם דהרמי’ | תיקון המידות בדרך הבודהיסטית

  2. פינגבק: בודהיזם וצדק חברתי – על 'סוציאליזם דהרמי' | תיקון אדם ותיקון עולם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.