הפסיכיאטרית ד"ר נורית אל-בר, שהיא במקרה גם אשתי החכמה (ואמא לתאומים), פרסמה תיאוריה על תאומות, שהיא למעשה תיאוריה על הורות ואפילו תיאוריה שמתייחסת לאופן בו ניתן להתייחס לכל מערכות היחסים המשמעותיות שלנו, שנתונות בתוך אקולוגיה.
המאמר מזכיר ומתייחס לגישה הבודהיסטית של "שלוב-היות" או הוויה שלובה (Inter-Being), ומציע אופן הבנה של מערכות יחסים קרובות מתוך הגישה הזו.
הוא עונה לשאלות בדבר ההשלכה הרגשית של ידיעת ההתהוות התלויה, ומתייחס לאופנים בהם היא מתגשמת במערך הרגשי שלנו ומעצבת אותנו.
זו דוגמה מאלפת לאופן שבו האופן שבו אנו רואים ורואות את עולם התופעות ואת מרחב הזיקה, משפיע באופן עמוק על החוויה שלנו בתוכו, וכמובן גם על ההתנהלות שלנו. תרגום של מה שעלול להיות תיאוריה פילוסופית, לתוך המרקם הדחוס של חיי היום יום הבין אישיים, וסבך הרגשות שעולים בנו בתוכם.
