מרד כיצירה והוראה כיצירה על-פי אלבר קאמי

בנייר זה אני מעוניין לבחון את תפיסתו של קאמי על תהליך היצירה לאורה של פילוסופיית האבסורד של קאמי. לבחון, האם היצירה עשויה להוות מרד באבסורד. חשוב מכך עבורי, יהיה לבחון כיצד ניתן ליישם את תהליך היצירה אליבא דה-קאמי בהוראה. אצטרף אפוא לבחון כיצד עשויה היצירה להוות מרד בשלב הראשון ובשלב השני כיצד ההוראה עשויה להוות … המשך מרד כיצירה והוראה כיצירה על-פי אלבר קאמי

חלק 2: חינוך על-פי הפילוסופיה הדיאלוגית הקו-אקזיסטנציאליסטית: קריאה מחודשת ב'על המעשה החינוכי' למרטין בובר

    2. מטרות החינוך הדיאלוגי על פי 'על המעשה החינוכי' לבובר: [לחלק 1 לחצו כאן, לחלק 3 לחצו כאן, לתוכן העניינים לחצו כאן].  א.     לא בריאה כי אם יצירה – המשגת האותנטיות בפילוסופיה הדיאלוגית: בבואנו לבחון את מטרות החינוך על פי הפילוסופיה הדיאלוגית, עלינו לזכור כי הגות זו משתייכת להגות האקזיסטנציאלית. היא איננה מתנכרת לה … המשך חלק 2: חינוך על-פי הפילוסופיה הדיאלוגית הקו-אקזיסטנציאליסטית: קריאה מחודשת ב'על המעשה החינוכי' למרטין בובר

חלק 3 – חינוך על-פי הפילוסופיה הדיאלוגית הקו-אקזיסטנציאליסטית: קריאה מחודשת ב'על המעשה החינוכי' למרטין בובר

ברשומה זו מופיעים החלק השלישי והמסכם + נספח + ביבליוגרפיה. [לחלק 1 לחצו כאן, לחלק 2 לחצו כאן, לתוכן העניינים לחצו כאן]. 3. דמות המחנך על-פי הפילוסופיה הדיאלוגית: ה.     בין חירות לאחריות: "חיים מתוך חירות הם אחריות אישית או שהם מעשה-ליצנות פאתטי"[1]. עוד בטרם שהוא פונה לעיסוק הספציפי בסוגיית המעשה החינוכי, מבקש בובר להבהיר את אופן הביטוי של … המשך חלק 3 – חינוך על-פי הפילוסופיה הדיאלוגית הקו-אקזיסטנציאליסטית: קריאה מחודשת ב'על המעשה החינוכי' למרטין בובר

זיקה ויצירה בהגותו הדיאלוגית של מרטין בובר – קריאה מחודשת ב-'על המעשה החינוכי'

הפוסט הקצר להלן מתייחס ליחסים בין יצירה לבין זיקה במאמרו/ נאומו של בובר 'על המעשה החינוכי'. עבודה מקיפה יותר שמתייחסת ל'אל המעשה החינוכי' ניתן לקרוא כאן. מאמר שמתייחס ספציפית למושג ההקפה של בובר נמצא כאן. תענג לקרוא את המאמר הזה מ-1925. מאמר שמתפלמס בסוגיה מה חושב יותר:  חינוך לאותנטיות (יצירה) מול חינוך ליחסי זיקה. הלוואי עלינו. תוכן המאמר: … המשך זיקה ויצירה בהגותו הדיאלוגית של מרטין בובר – קריאה מחודשת ב-'על המעשה החינוכי'

"תיקון אדם-תיקון עולם": הדיאלקטיקה של חיי קהילה ותיקון חברתי

תגובה למאמרו של דוד מרחב: "חזרה לקהילה: כניעה או קידמה ?" חיי קהילה שיתופיים אינם חייבים ואף אינם יכולים לעמוד בסתירה לחתירה נחושה לסוציאל-דמוקרטיה ולצדק חברתי. המודל אותו מציב גולדמן (כפי שאני מבין אותו) הנו מודל דיאלקטי שבו חיי הקהילה השיתופיים משורגים בחתירה נחושה שכזו. החתירה לתיקון חברתי במודל זה חייבת להיות אחד ממאפייני הקהילה … המשך "תיקון אדם-תיקון עולם": הדיאלקטיקה של חיי קהילה ותיקון חברתי