משוגעים – רוצו לתרגל!

לפני שנתיים וחצי הפכתי לאבא. מאז, למרבה הצער, התרגול הפורמאלי שלי נחלש. כמעט שאי אפשר לצאת לרטריטים, וביום יום המדיטציה הרבה פעמים הופכת לשינה בשל העייפות המצטברת…

כשהתרגול נחלש מאבדים כל מיני דברים, אבל הדבר שהכי קשה לי אתו הוא החיבור לדרך הבודהיסטווה. כשאני מחובר לדרך, כל אירועי היום יום, הם כמו אבק על המים. קצף הגלים. ישנה בהירות לגבי המטרה – 'להגיע להתעוררות למען טובת כל היצורים החשים'. זו ללא ספק הגדרה יומרנית ומפוצצת, אבל בתרגום הפשוט שלי לעצמי, זו המחוייבות לעשות כל מה שאני יכול כדי לאפשר לאחרים ולעצמי תרגול והתעוררות; לנסות להקל סבל בכל מקום שבו אני יכול; ולנסות להשרות שמחה היכן שאפשר. לשרת ולתרגל.

פתאום נכנסו לי לתוך החיים עוד מטרות, הראשונה לפני שנתיים וחצי והשנייה לפני קצת יותר משנה… אבל העניין המרכזי זה שפתאום נגמר ה'משחק', ה'מורטוריום' – פתאום 'פרנסה' הפכה להיות מטרה בפני עצמה, ולא רק 'פרנסה נכונה'. יש שני ילדים שצריך להאכיל, לחתל, לגדל… לפתע יש מטרות קונקרטיות של הישרדות. צריך (?) לעבוד כדי להתפרנס ולא רק לעבוד כדי לשרת ולתרגל.

המטרה המוזרה הזו, יחד עם היחלשות התרגול הפורמאלי הרחיקו אותי לאט, לאט מדרך הבודהיסטווה. פתאום הכל נעשה נורא גדול. כל שטות של החיים הקטנים שלי, הופכת להיות הר. כל עבודה שאני צריך להגיש באוניברסיטה, כל משברון בעבודה, כל דבר שאמרו עלי, כל דבר שקורה לי, לי, אני, אני, שלי, שלי… העצמי – 'אטה'  שהסתתר בתוך היעדר העצמי שבשבועת הבודהיסטווה, זקף לפתע את ראשו המכוער. כן מכוער. אני יודע שבדרך כלל אנחנו מעדיפים לדבר על 'שדונים' או 'אורחים' ולא על 'לכלוכים' או 'מכשולים', אבל אני כבר מתרגל תקופה התבוננות על ה'עצמי' הזה שזקף ראשו – והוא מכוער. הוא אנוכי, הוא מרוכז בעצמו, הוא קמצן. ממש לא בחור לעניין. אף אחד מאתנו לא היה רוצה אותו כחבר. ולחיות אתו זה לא התענוג הכי גדול.

אז לכל חבריי אני אומר: 'משוגעים! רוצו לתרגל' כל עוד אתם יכולים – רוצו לתרגל. כי אף פעם אי אפשר לדעת מתי זה יהפוך להיות מסובך מדי, וכדאי להגיע כמה שיותר מוכנים לאותו רגע של מוות ולידה מחדש. כי אני אסיר תודה לעצמי, לעולם ולקרמה על כל רגע של תרגול פורמאלי ובלתי פורמאלי שצברתי לפני שנולדתי כאבא. על הסנקהרות שנעלמו, על הקרמה שנושאת אותי עכשיו בין גלי סמסארת ההורות. על המרווח שמאפשר לי להתבונן על ה'עצמי' שמבצבץ לו ועל הזיכרון עם 'דרך הבודהיסטווה'.

משוגעים! רוצו לתרגל!

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s