שלומות,

לקראת בית המדרש הקרוב, ניתן להוריד כאן את הטקסטים שענבל הכינה. להורדה לחצו על הקישורים.

הלב הנבון ג'ק קורנפילד;  אמנות האושר הדלאי לאמה

אם אתם רק רוצים לראות את הקובץ- ללחוץ על הקישור.

ואם רוצים להוריד אותו – לעמוד על הקישור, מקש עכבר ימני,שמור קישור בשם.

להלן מה שכתבה ענבל במייל. שבוע טוב,

סאטי

************************************************************

שלום לכולם,
ראשית- שנה טובה ומתוקה!
מי ייתן והחגים יאפשרו לנו הזדמנויות לתרגול שחרור, אהבה וחמלה ;).

אנו נמצאים בסוף חודש אלול, ימים שבהם בלוח השנה היהודי עוסקים ב"חשבון נפש" ובסליחות לקראת ראש השנה, שלפי האמונה הדתית הוא "יום הדין" בו אנשים נכתבים לספר החיים או לספר המתים.
מצד הטבע הסתיו כבר נותן סימניו, ומעניין שגם ברפואה הסינית מקושר הסתיו להתכנסות ולמנוחה המאפשרת הרהורים ורפלקציה.

לאחר המפגש האחרון שלנו, שני הטקסטים הראשונים שעלו במחשבתי ושמשכו את לבי בנושא יום כיפור היו
"אמנות האושר" (הוצ' "הדים"), מאת הדאלאי לאמה ושיחותיו עם פסיכיאטר אמריקאי בשם הווארד ס' קטלר,
ו"הלב הנבון" (פרק 21) מאת ג'ק קורנפילד.

סביר להניח שבמפגש לא נקרא יחד את כל הטקסטים.

נראה לי שנעסוק בחלק מתוך עמודים 358-363 (יושרה מוסרית, תפנית לכיוון של שמירת המוסר וסליחה) מהפרק של קורנפילד,
ובחלק מעמודים 41-45 (משמעת מוסרית), 125-126 (אשמה וחרטה) ב"אומנות האושר" של הדלאי לאמה וקטלר.

עם זאת, לעניות דעתי הקטעים יפהפיים, בהירים ומרגשים, ושווה לכולם לקרוא אותם. לכן אנחנו מקדימים ושולחים לכם את הקישורים.
מכיוון שאלה טקסטים הרבה יותר "נגישים" וברורים מהסוטרות, סביר להניח שהקריאה תהיה קלה ושוטפת.

הדהרמה מציבה הזמנה בהירה ובלתי מתפשרת לחיים של בהירות ויושרה מוסרית, כפי שמוכר לנו מתרגול 5 כללי ה"סילה", המוצגים בתחילת כל ריטריט וכן בעמוד 358 בספרו של קורנפילד. אנו לומדים להכיר מקרוב את השפעותיהם הברורות והמעודנות יותר של כוונותינו, מעשינו, מילותינו ומחשבותינו על תודעתנו ועל העולם, ומתוך רצון להשתחרר מסבל ולהימנע מגרימת סבל אנו מטפחים הרגלים מיטיבים ומשתדלים להימנע מההרגלים המזיקים. לעניין זה חשובה הבנה של מושגים כ"קארמה" ו"אנאטה"– interdependence, התלות ההדדית של התופעות זו בזו. עם זאת, עד כמה שאני מכירה הדהרמה אינה מעודדת רגשות אשמה כהנעה לשחרור מהרגלים מזיקים. חרטה ובהירות לגבי השלכות פעולותינו- כן, אשמה- לא. (נהפוך הוא, אשמה והאשמה נכללות ב"שמונה הדהרמות הארציות"- 8 תופעות יומיומיות שמפעילות אותנו מתוך רצון להשיג לעצמנו את הנעימות שבהן- רווח, עונג, כבוד ושבח- ולהימנע מהלא נעימות- אובדן, כאב, חוסר כבוד ואשמה.)

הטקסטים שבחרנו עוסקים בחלק מהמושגים הללו בבהירות, בליווי סיפורים מרגשים- מודרניים ומן המסורת.
"טפלו במוסריות שלכם כמו גנן שמטפל בצמחים שלו. אל תבדילו בין גדולים לקטנים, אל תמציאו תירוצים." (אג'אן צ'ה המצוטט בפרק)
וגם: "כל אחד מאיתנו צריך למצוא דרך להתפייס עם עברו ולחזור לאצילותו." (קורנפילד) (ובמובן זה מעניין הקשר בין "חזרה לאצילותנו" לבין "שיבה/ תשובה" ביהדות.)

בסוף הפרק של קורנפילד מוצג גם תרגול של מדיטציית מחילה רבת עוצמה:
1. בקשת סליחה מאחרים (בלב)
2. בקשת סליחה מעצמנו
3. סליחה לאלה שפגעו בנו

אז זהו.
שתהיה שבת שלום, שפע ברכות לשנה העברית החדשה,
שתתגשמנה כל משאלות לבכם לטובתכם ולטובת כולם 🙂

ענבל

נ.ב.
בספר מרתק שכתב מיכה גודמן על "מורה נבוכים" מאת הרמב"ם,
מצאתי את הקטעים המרגשים הבאים, למתעניינים:

"אמונה נוספת שהתורה חותרת להחדיר לעמקי תודעת האדם היא האמונה באדם. ביסוד התורה עומדת האמונה שלאדם יש בחירה חופשית. האדם לא רק מעצב את דרכו, הוא גם מכונן את אישיותו. הוא אינו נתפס כמי שלכוד בהרגליו או נעול בחוויותיו, אלא כמישבכוחו לשחרר את עצמו מכל אלו ולברוא את עצמו מחדש. יכולת זו מכונה במסורת היהודית- התשובה. אם השבת מגלמת את האמונה באלוהים כבורא העולם כולו, אזי התשובה מגלמת את האמונה באבאדם כבורא עולם, כמי שיכול לברוא את עולמו הפנימי.